<h1>שו"ת התשב"ץ ח"א סימן מ"ו</h1>
<h2>דף סו:</h2>
עוד שאלת אשה שיש לה מכות ופצעים שהמים הקרים מזיקין לה ואינה יכולה לטבול במקוה, אם תוכל לרחוץ גופה במים חמין ותטהר לבעלה. (תשובה) ח"ו, אין טבילה בשאובין כלל. ואמרינן בפרק מי שמתו (ברכות כ"ב ע"א) וכי יש טבילה בחמין בתמיה, והיינו משום שאיבה. והכי נמי אמרינן בפ"ק דתעניות (י"ג ע"א), ומשניות מפורשות הן במקואות. ואפילו שאובה שהמשיכוה כלה פסולה, דקי"ל כראב"י דבעי רבייה והמשכה, כדאיתא בפ"ק דתמורה (י"ב ע"ב), וכמו שהסכימו האחרונים ז"ל. ואם המים הקרים הם קשים לה, יעשו לה תקנה כמו שהיו עושין לכה"ג ביום הכיפורים, להחם לו עששיות של ברזל וליתנם במקוה, כדאיתא במסכת יומא (ל"ד ע"ב) ואם א"א בתקנה זו, תצא מתחת בעלה כדי שלא יבטל מפריה ורביה, כדין אשה שרואה דם מחמת תשמיש, שכתבו המפרשים ז"ל שצריך לגרשה אא"כ יש לו אשה אחרת. ולענין כתובתה ששאלת אם יש לה, אם אירע לה דבר זה אחר שנשאה יש לה כתובה ותוספת, מפני שנסתחפה שדהו, ואם קודם שנשאה אירע לה ככה ולא ידע בה, אין לך מום גדול מזה, ואין לה כתובה ולא תוספת. ואם הכיר בה, יגרש ויתן כתובה, לפי שרצה (לחזוק בנכסיה) [ליזוק בנכסיו]. וכן דעת הרמב"ם ז"ל בפרק אחרון מהלכות אישות (ה"ט).
